אנא חתמו על עצומת האינטרנט הקוראת לממשלת ישראל להפסיק את החרם על קובה:
“לפני עשרות שנים ארצות הברית הטילה חרם מסחרי, ימי, וכלכלי על קובה.
ישראל היא בין המדינות הבודדות שתומכות בחרם הזה.
החרם יוצר עוולות קשים לתושבי קובה, ולא נראה כי החרם יוצר אפילו רבע דבר חיובי אמיתי למישהו.
ממשלת ישראל, אנו מבקשים להפסיק את התמיכה בחרם”.
הוועד לידידות ישראל-קובה
משמרת הפגנה לציון
מלאות 50 שנה למהפכה קובנית
ובתביעה להסרת מיידית של המצור האמריקאי
תתקיים ביום ד’, 31 בדצמבר, בשעה 17:30
מול שגרירות ארה”ב בישראל, רחוב הירקון, ת”א
פרטים נוספים: 03/6293944
שני עיתונאים קובנים המסקרים את הנעשה בבניין האו”ם בניו-יורק מסרו הבוקר (יום ג’) כי הממשל האמריקאי מונע מהם אשרת כניסה, לאחר ששהו בחופשה במולדתם. “זוהי הפרה של כל הסטנדרטים המקובלים ביחסים שבין האו”ם לבין ארצות הברית, כמדינה המארחת של המשכן”, אמרו השניים במכתב המחאה שכתבו למזכ”ל האו”ם.
העיתונאים בעלי וותק של עשרות שנים הם אילסה רודריגז ותומאס גלאבור, המועסקים על ידי סוכנות הידיעות הקובנית “פרנסה לטינה”. הם אמורים היו לשוב למשרתם בבניין האו”ם לקראת הדיון השנתי בו שר החוץ של קובה מציע הצעת גינוי לחרם האמריקאי הממושך על ארצו. לרוב, רק שתי מדינות מתנגדות להצעת ההחלטה הקובנית: ארה”ב וישראל. יצויין שהפדרציה הלטינו-אמריקאית של העיתונאים, המאגדת את כל ארגוני העיתונאים ביבשת, פרסמה אף היא גינוי חריף והבטיחה צעדי מחאה נגד ארה”ב ברחבי אמריקה הלטינית.
פעילי הוועד לידידות ישראל-קובה יפתחו בימים הקרובים במבצע ציבורי להפסקת התמיכה הישראלית הרשמית בחרם שהטילה ארה”ב על קובה לפני עשרות שנים.
בישיבה שנערכה אמש (28.9) בתל-אביב, מסר מזכיר הוועד, יורם גוז’נסקי כי בעוד מספר שבועות תועלה באו”ם הצעת החלטה של קובה הקוראת להסיר את החרם האמריקאי. בשנים האחרונות רוב-רובן של המדינות החברות באומות המאוחדות תומכות בהצעה הקובנית, ורק מדינות ספורות ובהן ארה”ב וישראל מתנגדות לכך.
“גם מדינות המצדדות באופן מסורתי במדיניות החוץ של ארה”ב ואף לוקחות חלק פעילי במלחמות שארה”ב מעורבות בהן, מתנגדות לחרם. רק ישראל, ולפעמים גם איי מרשל או מיקרונזיה, מוסיפה לתמוך בחרם הבלתי-אנושי ובכל הזדמנות”, מסר גוז’נסקי לחברי הוועד.
הדרישה להסרת החרם מקבלת השנה משנה תוקף בעקבות האסון ההומניטארי הפוקד את קובה בעקבות שתי סופות טרופיות קשות. גוז’נסקי מסר דיווח מפורט על הנזקים הקשים שנגרמו בחלקי האי, ובייחוד בתשתיות, בבתים ובמוסדות החינוך. יחד עם זאת, הוא הדגיש שתודות להכנות המדוקדקות של השלטונות האבידות בנפש היו מעטות: שבעה הרוגים – לעומת יותר מ-700 באי השכן האיטי.
חבר הנהגת ההסתדרות שהשתתף בפגישה, אילן ויקלמן, הציע לערוך מגבית לסיוע לקרבנות הסופות בקרב הוועדים הגדולים במשק. ויקלמן עמד השנה בראש משלחת של פעילי הסתדרות מסיעת “עוז” שביקרה בקובה ושנפגשה עם ראשי האיגודים באי. עוד סוכם לשגר משלחת גדולה לקובה, לקראת האביב.
“איננו יודעים מי ינצח בבחירות בארה”ב. בכל מקרה, אנו נמשיך ונגן על המהפכה שלנו מול התוקפנות האמריקאית” כך הכריז נשיא קובה, ראול קסטרו, בנאומו לרגל יום השנה ה-55 לתחילת המהפכה. סוכנות הידיעות הקובנית “פרנסה לטינה” פרסמה את עיקר נאומו של קסטרו בעיר סנטיאגו בעצרת שנערכה הבוקר (26.7.2008).
“עדיין חסרים לנו דברים רבים שמהם היינו רוצים ליהנות, אך אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להוציא יותר ממה שיש לנו”, אמר קסטרו בן ה-77 לקהל של כ-10,000 איש שבאו להקשיב לנאומו. הנאום נערך בבסיס מונקדה בעיר סנטיאגו, המקום שממנו התחילו האחים פידל וראול קסטרו ב-1953 את המרד נגד הרודן “הגנרליסימו” פולחנסיו בטיסטה, שהביאה אותם לשלטון שש שנים לאחר מכן.
“נמשיך להתמקד בביטחוננו, בלי כל קשר לתוצאותיהן של הבחירות לנשיאות בארצות הברית”, הדגיש קסטרו, בהתייחסו ליריבתה הגדולה של קובה, העוקבת בדריכות אחרי צעדיו של הנשיא החדש מאז שנכנס רשמית לתפקידו בפברואר השנה. בעומדו תחת פוסטר ענק של אחיו בן ה-82, הכריז ראול קסטרו כי קובה תקיים תמרונים צבאיים בנובמבר, במקביל לבחירות בארה”ב.
“ההכנות להגן על המדינה מתקדמות היטב”, סיכם קסטרו, שעד פברואר כיהן כמפקד העליון של הצבא הקובני, תפקיד שאותו מילא במשך שנים רבות. הוא הבהיר כי במקביל, נמשכת פעילות שדרוג יכולתו הטכנולוגית והצבאית של הצבא הקובני. הוא הוסיף כי חגיגות היובל לסוף המהפכה הקובנית יחלו בעיר סנטיאגו - השנייה בגודלה בקובה - ויפתחו ב-1 בינואר 2009, והוסיף כי הוא מקדיש אותן לאחיו פידל. בהתייחסו למצבו של המשק הקובני, הדגיש קסטרו כי במחצית השנה הזו הגיעו לקובה כמעט מיליון וחצי תיירים, גידול של 14 אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
(פורסם באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית - מק”י)
ביום שישי (25.7) קיים הוועד לידידות ישראל-קובה מסיבת רחוב בתל-אביב-יפו, בשדרות רוטשילד פינת רח’ בצלאל יפה, לרגל יום השנה ה-55 למתקפה על מבצר המונקאדה.
(לחצו על התמונות כדי להגדילן לגודל מלא)
הזמר הלטינו-אמריקאי פרננדו במחרוזת שירים מהפכניים מקובה.
פעילי הוועד מציעים מוחיטו קובני (מתאים במיוחד לקיץ התל-אביבי!).
פעילי הוועד מחלקים כרוז לעוברים ושבים.
אלי גוז’נסקי, מהוועד לידידות ישראל-קובה, מספר לקהל על יום השנה למהפכה.
* * *
לקבוצה בפייסבוק של הוועד לידידות ישראל-קובה כבר הצטרפת?
נשיא קובה לשעבר פידל קסטרו תקף את האיחוד האירופי על רקע החלטתו להסיר את חרם והסנקציות על ארצו, בתנאי שזו תשפר את מצב זכויות האדם בשטחה. קסטרו פרסם מכתב חדש באתר האינטרנט “קובה-דבטה” (פולמוס קובני) ובו ציין כי 27 מדינות האיחוד מפגינות “צביעות גדולה”. על כך מדווחת סוכנות הידיעות הקובנית “פרנסה לטינה”.
קסטרו הוסיף במכתבו כי האיחוד האירופי מבקר את ארצו על מצב זכויות האדם בקובה, בעוד שמדינות אירופה נוהגות בברוטליות במהגרים בלתי חוקיים – בייחוד כלפי מאות אלפי המהגרים מאמריקה הלטינית. עוד כתב קסטרו במכתבו “בגילי ובמצב הבריאות שלי – אינני יודע כמה זמן נותר לחיות. יחד עם זאת, אני רוצה להביע את עמדותיי עד לרגע האחרון”.
מנהיגי מדינות האיחוד האירופי המכונסים בבריסל החליטו לבטל הלילה (יום ו’, 20.6) את הסנקציות נגד קובה - כך הודיעה נציבת יחסי החוץ של האיחוד האירופי, בניטה פררו-ולדנר. על כך מוסרת סוכנות הידיעות הקובנית “פרנסה לטינה”.
לדבריה, “מנהיגי האיחוד חשים כי עליהם לשתף פעולה עם השינויים שמבצע ראול קסטרו, מאז החל להנהיג את קובה”. יצויין שראשי הממשלות הימניות של צ’כיה ושבדיה התנגדו לביטול הסנקציות שהוטלו ב-2003 בעקבות צעדים שננקטו באי נגד גורמי אופוזיציה וכללו את הקפאת הפגישות עם נציגים רמי דרג של קובה. ואולם, שלא כמו האמברגו שהטילה ארצות-הברית על קובה ב-1962, הסנקציות לא מונעות ממדינות האיחוד האירופי לקיים קשרי מסחר ולהשקיע בקובה. יתר-על-כן, יש חוגים בארה”ב, בייחוד במפלגה הרפובליקאית הדורשים להחמיר את הסגר והחרם על קובה הנמשך מזה ארבעה עשורים. דובריה הרשמיים של הממשל האמריקאי תקפו את החלטת האיחוד ואף ציינו שארה”ב “איננה שותפה” לשינוי במדיניות.
לפני שלוש שנים הושעו הסנקציות, אך ביטולן באופן מוחלט יאותת שאיחוד האירופי מעודד מהרפורמות שקידם נשיא קובה החדש, ראול קסטרו, שמונה לתפקיד באופן רשמי ב-24 בפברואר, בעקבות פרישתו מהשלטון של אחיו פידל.
על פי טענת השלטונות, הדיפלומט האמריקני הבכיר ביותר במדינה סייע בהעברת כסף מקובנים המתגוררים בארה”ב לבדלנים במדינה. הוואנה דרשה מארה”ב לחקור את הפרשה, אולם מחלקת המדינה האמריקנית טענה כי אינה מכירה את ההאשמות.
ynet, 20.5.2008
משרד החוץ הקובני האשים הלילה (שלישי) את ראש המחלקה לאינטרסים אמריקנים בהוואנה, מייקל פרמלי, בהעברת מימון לבדלנים מארגונים הפועלים נגד הממשל במדינה.
הרשויות הציגו עדוות שונות, בהן דואר אלקטרוני והתכתבויות נוספות המעידות לכאורה על הקשר בין הגורמים, אך לא הציגו כל ראיות להעברת הכספים. לטענתם, פרמלי התכוון להעביר כסף מגורמים שונים במיאמי, פלורידה, לבדלנים בקובה.
אחת העדויות היא מכתב ששלחה תושבת קובה לאחיינה, המתגורר במיאמי, בו לכאורה הפצירה בו להעביר מכתבים לפרמלי בעת שהותו בעיר. הממשל בהוואנה טען כי המילה “מכתבים” מהווה שם קוד לכסף, שאמור היה להיות מועבר באופן בלתי חוקי.
“הממצאים חושפים את הקשר שבין מתנגדי המהפכה לטרוריסטים”, אמרה בכירה במשרד החוץ בקובה, שהתייחסה לגורמים המממנים בתור טרוריסטים. בהודעה דרשה קובה מרצות הברית לפתוח בחקירת החשדות גם מצדה, וציינה כי היא “ממתינה שארצות הברית תנקוט בצעדים הולמים ותיצמד לחוקים הבינלאומיים”.
גורמים אמריקנים הודו בעבר בהעברת ספרים ומקלטי רדיו למדינה, אך הכחישו שהעבירו תמיכה כספית. דובר מחלקת המדינה האמריקנית, שון מקורמק, טען כי אינו מכיר את האשמות של הממשל בקובה נגד ארצות הברית בנושא, אולם התעקש כי ארצו אינה מפרה את החוק הבינלאומי.
“לממשל האמריקני יש תוכניות המאפשרות העברת סיוע לאזרחים ש”נשכחו” על ידי הממשל בקובה”, אמר מקורמק. הוא הוסיף כי ארצות הברית “אינה עומדת בדרכם של גורמים פרטיים המעוניינים לסייע אף הם לאזרחי קובה”.
לפני כשבועיים התייחס נשיא ארצות הברית, ג’ורג’ בוש, לקריאות להקל על הסנקציות המוטלות על קובה, ולאפשר לאזרחי ארה”ב לבקר במדינה ולהעביר כסף לקרוביהם המתגוררים במדינה הקומוניסטית.
“עד שלא יחול שינוי בלבה של קובה ובאופן שבו ממשלתה מתייחסת לעם הקובני - כאילו שלא חל בה כל שינוי. על ממשלת קובה לאפשר לעמה לבחור באופן הוגן וחופשי את מנהיגיו. זוהי מדיניותה של ארה”ב ואסור שהיא תשתנה עד שכל אזרחי קובה יהיו חופשיים”, אמר בוש.
משרד החוץ הקובני האשים אתמול את ראש המחלקה לאינטרסים אמריקנים בהוואנה, מייקל פרמלי, בהעברת מימון לגורמי טרור הפועלים נגד הממשלה. כך נאמר במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול, יום שני, בהוואנה; על פי דיווח של סוכנות הידיעות הקובנית “פרנסה לטינה”.
“הממצאים חושפים את הקשר שבין מתנגדי המהפכה לטרוריסטים”, אמרה בכירה במשרד החוץ בקובה, שהתייחסה לגורמים הממומנים בתוך ארצה בתור טרוריסטים. בהודעה דרשה קובה מארצות הברית לפתוח בחקירת החשדות גם מצדה, וציינה כי היא “ממתינה שארצות הברית תנקוט בצעדים הולמים ותיצמד לחוקים הבינלאומיים”.
יצויין שלפני שבועיים התייחס נשיא ארה”ב ג’ורג’ בוש, לקריאות העולות בארצו ובכל העולם להקל על הסנקציות המוטלות על קובה, להסיר את החרם הנמשך כמעט חמישים שנה,ולאפשר לאזרחי ארה”ב לבקר במדינה ולהעביר כסף לקרוביהם המתגוררים באי. “זוהי מדיניותה של ארה”ב ואסור שהיא תשתנה”, אמר בוש.
סוכנות הידיעות הקובנית מסרה אמש גם את דבריו של שר ההגנה של ונצואלה, גוסטבו רנגל, לפיהם מטוס של הצי האמריקני חדר לשטחה האווירי של ארצו, באזור האי לה אורצ’ילה. בעקבות האירוע, הודיע שר החוץ, ניקולס מאדורו, כי יזמן את שגריר ארה”ב במדינה לבירור. בכיר בפנטגון אמר כי ייתכן שמטוס של הצי, שהיה בטיסת אימונים באזור, חדר ב”טעות” לשטחה של ונצואלה.
במסיבת עיתונאים שכינס, אמר שר ההגנה כי המטוסים האמריקנים “טסו מעל האי, לפני שהסתובבו חזרה”. “דרשנו מהטייסים להזדהות ברשת הקשר”, אמר, “והקלטנו את השיחה כדי שתשמש כראיה”. לדבריו, התקרית “היא עוד שלב בסדרה של פרובוקציות” מצד ארה”ב.
משגרירות ארה”ב בקרקאס נמסר, כי הצי החל בבדיקת האירוע כדי לגלות “אם אירעה תקלה שבגינה הופרה הריבונות של ונצואלה”. גורם צבאי אמריקאי הוסיף כי המטוסים, המוצבים דרך קבע בקוראסאו, היו בטיסת אימון בתחומי השטח האווירי הבינלאומי וסבלו מכמה תקלות בזמן הטיסה.
השבוע האשים שר החוץ של ונצואלה, כי חיילי צבא קולומביה נכנסו לשטח מדינתו באופן בלתי-חוקי. לדבריו, “60 חיילים נראו מטרים ספורים מהגבול עם ונצואלה”. עוד מסר מאדורו, החיילים נצפו סמוך לגבול, במרחק 500 מטרים בתוך שטח ונצואלה, ומיד חזרו לצד הקולומביאני.
לפני כמה ימים הזהיר נשיא ונצואלה, הוגו צ’אבס, את קולומביה שלא לבנות בסיס אמריקאי סמוך לגבול עם מדינתו. צ’אבס אמר כי לא יאפשר לקולומביה לבנות בסיס צבאי אמריקאי ויראה בצעד זה “תוקפנות”.
(ידיעה זו פורסמה לראשונה בעברית ב-20.5 באתר האינטרנט של המפלגה הקומוניסטית הישראלית - מק”י)
בניו יורק התקיימה הקרנת סרטו החדש של מייקל מור יום לפני שהסרט נסע להקרנה בפסטיבל קאן. “מערכת הבריאות היא בושה למדינה שלנו”, אמרו אנשי חילוץ שנפגעו בגראונד זירו.
זה נראה כמו פגישת מחזור: חיבוקים, דמעות, צחוק, תצלומים ובחור גדול וידידותי במכנסיים קצרים ובנעלי ספורט שאירגן את הכל. אבל הבחור במכנסיים הקצרים היה מייקל מור, שסרטו התיעודי החדש, “Sicko”, תוקף את מערכת הבריאות האמריקאית באותו זעם שכיוון אל ממשל בוש בסרטו “פרנהייט 11/9″.
הנוכחים בהקרנה האינטימית שהתקיימה בשבוע שעבר במלון במנהטן היו אנשי החילוץ שנחלצו לעזרה באירועי 11 בספטמבר 2001. כיום הם סובלים מבעיות נשימה ומתחלואים נוספים שנבעו משהותם בגראונד זירו. בסרט מור לוקח אותם לקובה כדי שיטופלו בבסיס הצבא האמריקאי במפרץ גואנטאנמו - שם, לטענתו, חשודים בטרור זוכים לטיפול רפואי טוב יותר מאשר גיבורי אסון התאומים.
המסע לקובה הוא חלק קטן מהסרט, שמפנה את זעמו אל חברות הביטוח והרוקחות הפרטיות ואל מערכת הבריאות הציבורית ומהלל את הרפואה הציבורית במדינות כגון צרפת ובריטניה. מור ממלא את הסרט בסיפורים כסיפורה של האשה שהביטוח לא כיסה את נסיעתה באמבולנס לאחר תאונת דרכים משום שלא קיבלה “אישור מראש”.
אבל קובה מילאה תפקיד ראשי בהמולת הפרסום המקדים של הסרט, משום שנגד הבמאי מתנהלת חקירה של משרד האוצר האמריקאי בחשד שבמסעו הפר את האמברגו המסחרי האמריקאי על קובה. מור הגיב במכתב פתוח שלפיו מדובר ב”ניצול לרעה של הממשל הפדרלי למטרות פוליטיות גסות ואטומות”.
רג’י סרוונטס, מאנשי החילוץ הראשונים באסון, שמתגוררת כעת באוקלהומה, אמרה לאחר ההקרנה: “זה היה מוזר”. היא בת 46 וסובלת ממחלת ריאות, הפרעת עקה פוסט-טראומטית, דלקות באוזן ובעין ובעיות נוספות שנובעות משהותה בגראונד זירו. על המסע לקובה היא אומרת: “זה נראה סוריאליסטי. באמת היינו שם?”
“המסע פקח לי את העיניים”, אומר ביל מאהר, בן 54 מניו ג’רזי, שהיה מתנדב בגראונד זירו. הוא עבר טיפול שיניים מקיף בקובה. “הייתי בור. זכרתי את משבר הטילים בקובה. ואתם יודעים מה? אני מוכן עכשיו לחזור לשם”.
דונה סמית, שבאה מדנוור עם בעלה, לארי, דיברה בדמעות. הסרט נפתח בסיפורם הכאוב: בגלל בעיות הבריאות הם נאלצו למכור את ביתם ולעבור לגור במחסן בבית בתם כי לא יכלו לעמוד בהוצאות הטיפול הרפואי, אף שהיו מבוטחים. “מערכת הבריאות היא בושה למדינה שלנו”, אמרה סמית למור. “בסרט הזה אתה מחזיר את הכבוד העצמי לכל אמריקאי”.
מור מספר כי התברר לו שהממשל האמריקאי מתגאה בטיפול המעולה שהוא מספק לחשודים בטרור המוחזקים בגואנטאנמו. הוא החליט שאנשי גראונד זירו וחולים אחרים שהתקשו לשלם תמורת טיפול בארצות הברית זכאים להזדמנות דומה. “בגואנטאנמו העצורים מקבלים קולונוסקופיות וייעוץ תזונתי”, אמר בראיון, “ואילו האנשים האלה בארצות הברית סבלו. אמרתי לעצמי, ‘מוכרחים לבדוק אם אפשר להשיג לאנשים האלה אותו טיפול שהממשלה מעניקה לאל-קאעדה’”.
וכך יצאה הקבוצה, שכללה שמונה חולים - שלושה אנשי חילוץ מגראונד זירו וחמישה נוספים - בסירה לגואנטאנמו. ממרחק, לעין המצלמות, קרא מור ברמקול שהוא רוצה להביא את ידידיו לטיפול בבסיס הימי. הוא לא קיבל תגובה. “הייתי שם בלב ים עם חבורה של חולים”, הוא אומר. “מה יכולתי לעשות?”
הוא פנה להוואנה. הסרט מראה איך החבורה קיבלה טיפול רפואי מרופאים נדיבים. הם לא התבקשו למלא טפסים. הטיפול הרפואי ניתן חינם במדינה הקומוניסטית. אבל האם צוות הצילום האמריקאי קיבל יחס מיוחד משום שהוא צוות צילום אמריקאי? מור והמפיקה, מייגן אוהרה, מתעקשים שלא. “דרשנו לקבל טיפול כמו כל הקובנים, לא יחס מיוחד שמקבלים זרים”, אומר מור. ועם זאת, הרופאים ידעו שמצלמים אותם, ולכן קשה לדעת את האמת - אף שסרוונטס אמרה שחזרה לשם לבד, בלי מצלמות, וקיבלה יחס דומה.
הוועד לידידות
ישראל-קובה
הפגנת סולידריות
עם קובה
ונגד המצור האמריקאי
ההפגנה, לציון יום המהפכה הקובנית, תתקיים מול שגרירות ארה”ב ברח’ הירקון בתל-אביב, יום ה’ הקרוב, 26 ביולי, בשעה 18:30.
לפרטים: 03-6293944
מאת אפרים דוידי
רק ארה”ב וישראל, יחד עם איי מרשל ופאלאו (שבשליטת ארה”ב) הצביעו השבוע למען המשך המצור האמריקאי שהוטל על קובה לפני 45 שנה. כך עולה מסיכומי ההצבעה שנערכה בעצרת הכללית של האו”ם בעקבות הצעת ההחלטה הקוראת לארצות הברית להפסיק את המצור. בתום ההצבעה נרשם מספר שיא של 183 מדינות המצדדות בהצעת ההחלטה וכאמור, התנגדו רק ארה”ב וישראל.
בנאום שנשא שר החוץ של קובה, פליפה פרס רוקה, בפני האו”ם, הוא הדגיש את הנזקים העצומים שגרם המצור הממושך. מצור שחל גם על חברות ותאגידים במדינות שלישיות הסוחרות עם קובה. על פי הערכות משרד החוץ הקובני עלות נזקי המצור על המשק הקובני נאמדת ב-86 מיליארד דולר. עוד הסביר פרס רוקה כי הממשל האמריקאי החליט להוציא עשרות מיליונים על מנת לממן את הגורמים שמחוץ לקובה המתנגדים למהפכה. לדבריו, “ממשל בוש שם לו למטרה, וזו מטרה מוצהרת, להשיב לידי בעליהם הקודמים את כל הנכסים שהולאמו על ידי המהפכה לאחר 1959 ולהשיב את קובה למעמד המביש של מושבה אמריקאית - כפי שהיה עד למהפכה”.
בתשובה לשאלת הכתבים האם המצור האמריקאי נחלש, השיב שר החוץ הקובני שהוא אינו צופה שינוי במדיניות ארה”ב - “לפחות כל עוד הנשיא בוש מוסיף לכהן בתפקידו. להיפך, אנו חוששים שהממשל האמריקאי רוצה להדקו ולהמשיך ביתר שאת את מלחמתו נגד קובה”.
הצעת ההחלטה המגנה את המצור האמריקאי על קובה הוגשה לראשונה בשנת 1992, ואז 59 מדינות הצביעו בעד ההצעה, 71 נמנעו ו-46 מדינות לא השתתפו בהצבעה. כעבור עשור, ב-2002, 173 מדינות הצביעו נגד המצור וארבע נמנעו. רק שתי מדינות מצביעות מאז ומתמיד בעד המשך המצור: ארה”ב וישראל. קל להבין מדוע הממשל האמריקאי מעוניין להמשיך בסנקציות הכלכליות נגד קובה (חרם כלכלי שהוא שלל מכל וכל כאשר קורבן החרם היה מדינת ישראל). קשה להבין מדוע מעצמת העל הדוגלת ב”סחר חופשי” ו”סחר ללא גבולות” מטילה מצור על מדינה קטנה מסיבות פוליטיות. קשה עד מאוד להבין מדוע מדינה קטנה נוספת, ישראל, שאף היא התנגדה נמרצות לחרם הכלכלי של מדינות ערב (חרם שהתפוגג עם השנים בעקבות לחצי ארה”ב) מוסיפה לתמוך בחרם האמריקאי על מדינה אחרת.
המצור על קובה הוא חלק בלתי נפרד ממדיניות החוץ של ארה”ב מזה 45 שנה. ממשלים דמוקרטים ורפובליקנים התחלפו, אבל המצור בעינו עומד. התמיכה במצור האמריקאי על קובה אף היא הפכה לחלק ממדיניות החוץ של ממשלות ישראל. שרי החוץ מן הליכוד, העבודה וקדימה תמכו ותומכים במדיניות הנפשעת האמריקאית כלפי קובה. וזאת, בניגוד לאינטרסים של מדינת ישראל. אבל, כידוע, האינטרסים של ישראל מתגמדים לעומת האינטרסים של ארה”ב וכך מדיניות החוץ של ישראל היא לא יותר מהמשך מדיניות החוץ של ארה”ב. את מלחמת לבנון הזכרנו?
(התפרסם במקור באתר הגדה השמאלית)
אלו פוסטים מארכיון הנושא ’מצור‘.
