אנא חתמו על עצומת האינטרנט הקוראת לממשלת ישראל להפסיק את החרם על קובה:
“לפני עשרות שנים ארצות הברית הטילה חרם מסחרי, ימי, וכלכלי על קובה.
ישראל היא בין המדינות הבודדות שתומכות בחרם הזה.
החרם יוצר עוולות קשים לתושבי קובה, ולא נראה כי החרם יוצר אפילו רבע דבר חיובי אמיתי למישהו.
ממשלת ישראל, אנו מבקשים להפסיק את התמיכה בחרם”.
ב-26 ביולי מציינים בקובה את יום המונקאדה, היום בו פרצה המהפכה הקובנית. מדי שנה מקיים הוועד לידידות ישראל-קובה סביב תאריך זה פעילויות שונות לסולידריות עם קובה הסוציאליסטית.
השנה אנו מציינים 50 שנים לנצחונה של המהפכה הקובנית (1959-2009), ומקרינים בחיפה את הסרט התיעודי “כוחה של קהילה”.
סרט זה מביא את סיפור הישרדותם הכלכלית של תושבי קובה, לאחר שמדינתם איבדה יותר ממחצית מקורות הנפט שלה עם נפילת ברית המועצות. מה עושים כשהנפט אוזל? הקובנים עברו בהדרגה מתעסוקה בחוות גדולות ובמפעלים התלויים בנפט, לחוות קטנות ומשפחתיות ולגינון עירוני. בכך הפכה קובה מחברה מתועשת אינטנסיווית לקהילה בת קיימא, ועוררה השראה בלבם של אלו שמעריכים שמשבר אנרגיה דומה יהיה במוקדם או במאוחר נחלתה של האנושות כולה.
ההקרנה תתקיים ביום רביעי (29.7), בשעה 19:30, במועדון “אחווה”, שדרות בן גוריון 39, חיפה.
לפרטים: 052-8330046
לעמוד האירוע בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=106517451798
נשיא האסיפה הלאומית הקובנית, ריקרדו אלארקון, אמר כי הסוציאליזם במהותו מכיל, ולא מדיר, בני אדם בשל נטייתם המינית או דתם.
אלארקון דיבר עם סוכנות הידיעות “פרסנה לטינה” ביום בו קובה ציינה את היום הבינלאומי נגד הומופוביה.
“המערכה הקובנית נגד הומופוביה היא ביטוי לבגרות ולמידת התרבות הגבוהה שמגלה החברה שלנו”, אמר אלארקון.
היום הבינלאומי נגד הומופוביה צוין בהוואנה בשבת וכלל פאנל על שונות מינית, הצגה של ספרים והופעות אומנותיות.
מריאלה קאסטרו-אספין, העומדת בראש המרכז הלאומי לחינוך מיני (CENESEX), ניהלה את הדיון באירוע. לדבריה, אירועים מסוג זה הם חלק מאסטרטגיה חינוכית שמטרתה להיאבק במציאות של אי-הבנה, שהיא פרי של בורות.
הוועד לידידות ישראל-קובה
משמרת הפגנה לציון
מלאות 50 שנה למהפכה קובנית
ובתביעה להסרת מיידית של המצור האמריקאי
תתקיים ביום ד’, 31 בדצמבר, בשעה 17:30
מול שגרירות ארה”ב בישראל, רחוב הירקון, ת”א
פרטים נוספים: 03/6293944
שני עיתונאים קובנים המסקרים את הנעשה בבניין האו”ם בניו-יורק מסרו הבוקר (יום ג’) כי הממשל האמריקאי מונע מהם אשרת כניסה, לאחר ששהו בחופשה במולדתם. “זוהי הפרה של כל הסטנדרטים המקובלים ביחסים שבין האו”ם לבין ארצות הברית, כמדינה המארחת של המשכן”, אמרו השניים במכתב המחאה שכתבו למזכ”ל האו”ם.
העיתונאים בעלי וותק של עשרות שנים הם אילסה רודריגז ותומאס גלאבור, המועסקים על ידי סוכנות הידיעות הקובנית “פרנסה לטינה”. הם אמורים היו לשוב למשרתם בבניין האו”ם לקראת הדיון השנתי בו שר החוץ של קובה מציע הצעת גינוי לחרם האמריקאי הממושך על ארצו. לרוב, רק שתי מדינות מתנגדות להצעת ההחלטה הקובנית: ארה”ב וישראל. יצויין שהפדרציה הלטינו-אמריקאית של העיתונאים, המאגדת את כל ארגוני העיתונאים ביבשת, פרסמה אף היא גינוי חריף והבטיחה צעדי מחאה נגד ארה”ב ברחבי אמריקה הלטינית.
פעילי הוועד לידידות ישראל-קובה יפתחו בימים הקרובים במבצע ציבורי להפסקת התמיכה הישראלית הרשמית בחרם שהטילה ארה”ב על קובה לפני עשרות שנים.
בישיבה שנערכה אמש (28.9) בתל-אביב, מסר מזכיר הוועד, יורם גוז’נסקי כי בעוד מספר שבועות תועלה באו”ם הצעת החלטה של קובה הקוראת להסיר את החרם האמריקאי. בשנים האחרונות רוב-רובן של המדינות החברות באומות המאוחדות תומכות בהצעה הקובנית, ורק מדינות ספורות ובהן ארה”ב וישראל מתנגדות לכך.
“גם מדינות המצדדות באופן מסורתי במדיניות החוץ של ארה”ב ואף לוקחות חלק פעילי במלחמות שארה”ב מעורבות בהן, מתנגדות לחרם. רק ישראל, ולפעמים גם איי מרשל או מיקרונזיה, מוסיפה לתמוך בחרם הבלתי-אנושי ובכל הזדמנות”, מסר גוז’נסקי לחברי הוועד.
הדרישה להסרת החרם מקבלת השנה משנה תוקף בעקבות האסון ההומניטארי הפוקד את קובה בעקבות שתי סופות טרופיות קשות. גוז’נסקי מסר דיווח מפורט על הנזקים הקשים שנגרמו בחלקי האי, ובייחוד בתשתיות, בבתים ובמוסדות החינוך. יחד עם זאת, הוא הדגיש שתודות להכנות המדוקדקות של השלטונות האבידות בנפש היו מעטות: שבעה הרוגים – לעומת יותר מ-700 באי השכן האיטי.
חבר הנהגת ההסתדרות שהשתתף בפגישה, אילן ויקלמן, הציע לערוך מגבית לסיוע לקרבנות הסופות בקרב הוועדים הגדולים במשק. ויקלמן עמד השנה בראש משלחת של פעילי הסתדרות מסיעת “עוז” שביקרה בקובה ושנפגשה עם ראשי האיגודים באי. עוד סוכם לשגר משלחת גדולה לקובה, לקראת האביב.
נשיא ונצואלה, הוגו צ’אבס, הגיע הבוקר (יום א’, 28.9) לביקור פתע בקובה ונועד עם הנשיא ראול קסטרו, ועם אחיו - הנשיא לשעבר פידל קסטרו. ידיעה על ביקורו של צ’אבס פורסמה באתר האינטרנט של ביטאון הנוער הקומוניסטי “חובנטוד רבלדה” (הנוער המורד) כחצי שעה לאחר הגעתו לשדה התעופה בבירה הוואנה. לא נמסרו פרטים נוספים על ביקורו השני של צ’אבס באי תוך שבוע. לפני שבוע ביקר צ’אבס בקובה בדרכו לסיור בסין עממית, רוסיה ואירופה המערבית. אמש הודיע נשיא ונצואלה במהלך מסיבת עיתונאים שקיים בליסבון כי הוא “קצת לחוץ בזמן כי פידל ממתין לי בקובה”.
(פורסם באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית - מק”י)
הוועד לידידות ישראל-קובה
(על השלט כתוב: “על הסולידריות לא ניתן להטיל מצור”)
בעקבות האסון שפקד את קובה
והנזקים שנגרמו לתשתיות, יתקיים
מפגש לתכנון הסולידריות עם
קובה ושנת הפעילות הקרובה
ביום א’, 28 בספטמבר, בשעה 19.00,
בגדה השמאלית, אחד העם 70, תל-אביב
לפרטים נוספים: מזכיר הוועד יורם גוז’נסקי 03-5510857
מאת עידו חנין
אני מזמין אתכם לעזוב לרגע את צרות היומיום ולהצטרף אלי למסע בצלילי הסלסה לאי קאריבי יפיפה. מוזיקה טובה, חופים מדהימים, אנשים ונשים סקסיים וכמובן - הסוציאליזם הקובני והחברה השיוויונית.
מאז שחבורת המזוקנים של גרילת ה-26 ביולי כבשה את השלטון מידי הרודן באטיסטה בינואר 1959 קובה מסמלת לאנשים המתקדמים בעולם כולו את התקווה ליצירת חברה יותר צודקת. מנהיגה, פידל קסטרו, עד כניסתו לזירה של הוגו צ’אבס, עמד בראש ההתנגדות באמריקה הלטינית, ובעולם כולו, לאימפריאליזם ולדיכוי שכפתה השכנה מצפון.
מעבר למעמדה הסמלי של קובה, אין ספק שהמדינה הקטנה, המוקפת באוייבים, התקדמה רבות מאז המהפכה. האי שהיה בית הזונות של ארה”ב, מגרש המשחקים של המאפיה, והעם הקובני שהיה עני ונבער וילדיו היו מתים מתולעים שהיו מכרסמות דרך כפות רגליהם היחפות - הם עכשיו שם דבר לקידמה.
עם כל הבעיות והמצור הכלכלי שמנהלת נגדה האימפריה, קובה עדיין ניצבת מתחת לארה”ב בשיעור תמותת תינוקות ומערכת החינוך שלה היא עדיין מהטובות בעולם. את התקופה הקצרה שביליתי בקובה הקדשתי לשיחות עם אנשים, מתוך תקווה שכך אצליח להבין יותר את המקום המיוחד הזה. בניגוד לשקרים המתפרסמים בתקשורת, הקובנים ממש לא מתביישים להביע את דעתם - לטוב ולרע.
את מסעי בקובה התחלתי בבריגדה בינלאומית לרגל האחד במאי, אירוע אינטרנציונאליסטי מרגש שכלל משלחות סולידריות מכ-30 מדינות בעולם, בינהן איראן. הבריגדה נמשכה כשבועיים ובמהלכה נפתח לי צוהר אל קובה הרשמית: ראיתי בית-ספר מרשים (הילדים פאקינג שיחקו שחמט בהפסקה!), אוניברסיטה מרשימה, קולקטיב חקלאי מרשים והרבה נאומים על הסוציאליזם הנאבק באימפריה ולמרות שיש לו קשיים - וויוה פידל! וויוה ראול!
האירוע שבאמת ריגש אותי היה צעדת האחד במאי בהוואנה. למרות כל הציניות, למראה מאות אלפים הצועדים, כשהקומוניסטים האיראנים החלו לבכות על חבריהם שנרצחו ע”י הרודנות הדתית בארצם, גם לי היו דמעות בעיניים .
הקשיים בקובה
אבל מחוץ לקובה הרשמית ניתן לראות חברה במשבר: עד תחילת שנות ה-90, היה כ-80% מסחר החוץ של קובה עם ארצות הגוש הסוציאליסטי במזרח-אירופה. עם התמוטט ברית-המועצות והגוש הסוציאליסטי, נכנס החברה הקובנית למשבר כלכלי ממנו לא התאוש.ש נוצר מחסור בדלק, במזון ובמצרכים בסיסיים נוספים רבים. אספקת החשמל הייתה למשך שעות ספורות במהלך היום - אם בכלל. ובמקביל - ארה”ב הידקה את החרם הכלכלי על האי, במטרה למוטט את המשטר.
כל הסיבות הללו הובילו לתחילתה של מה שמכונה בקובה בשם ”התקופה המיוחדת”. במהלך “התקופה המיוחדת” קובה נפתחה באופן נרחב לתיירות, כשהיא מכניסה לשימוש מטבע נוסף - הדולר, כשיש מוצרים שניתן לקנות רק בו, וזו במטרה להכניס למדינה מטבע זר שהיה נחוץ לה כמו חמצן. כיום כבר כמעט שאין הפסקות חשמל, ובעקבות הסכם “החזון הבוליבריאני לאמריקה” עם משטרו המהפכני של הוגו צ’אבס בונצואלה, יש גם דלק.
עם זאת, המחסור במטבע זר, שהוא תוצאה של החרם האמריקאי, עדיין נותן את אותותיו. כיום את הדולר החליף כמטבע לתיירים הפסו קונברטבילה, שערכו בין דולר ליורו (וכ-24 פסו נסיונל - המטבע הקובני הרשמי), וניתן לראות בבירור את הפערים החברתיים שנוצרו בעקבות שיטת שני המטבעות הזו. העובדה שהקובני הממוצע מרוויח בפסו נסיונל שבו אפשר לקנות דברים בסיסיים בלבד יוצרת פערים נרחבים בין, לדוגמא, המורים והרופאים הקובנים, שעבודתם משולמת בפסו נסיונל, לבין נהגי המוניות ומשכירי החדרים שעובדים עם תיירים ולכן הם מרוויחים במטבע התיירים, הפסו קונברטבילה .
החברה הקובנית בה נתקלתי היא חברה במרוץ אחרי המטבע הזר, עובדה המולידה תופעות מכוערות כמו גניבת סיגרים ובקבוקי רום מהמפעלים בכדי למכור לתיירים, ומחזירה תופעות כמו הזנות שכבר כמעט נמחקה לחלוטין ע”י המהפיכה. יחד עם זאת, אי אפשר להשוות את רמת החיים בקובה למדינות העולם הראשון - זוהי מדינת עולם שלישי, ללא משאבי טבע חוץ ממעט ניקל, שהפסידה בעקבות החרם האמריקאי, כ-86 מילארד דולר ע”פ הערכות משרד החוץ הקובני.
המדינות שצריך להשוות אליהן את קובה הן שכנותיה באמריקה הלטינית, ולעומתן, אין ספק שמצבה טוב. “200 מליון ילדים ישנים הלילה ברחוב - אף אחד מהם הוא קובני”, אומר השלט בכביש שבין הוואנה לסנטיאגו דה קובה, נתון חשוב בהשוואה לשאר המדינות העניות באמריקה הלטינית ולמצבה של קובה לפני המהפכה.
“לא יכולים להפסיק לאהוב את המהפכה שלנו”
אנחנו מטיילים בג’ונגל טרופי אי שם מחוץ לבארקואה, שבמזרח קובה, ופתאום, בין העצים מתגלה מבנה קטן שעליו תלוי דגל קובה ומחוצה לו פסלו של חוזה מרטי, מנהיג מאבק העצמאות הקובני. המבנה הזה הוא בית ספר. על גגו לוחות סולריים שמספקים אנרגיה לטלויזיה ולמחשב שבעזרתם לומדים חמשת תלמידיו המשתייכים לקהילה כפרית קטנה הפזורה באיזור. זהו אחד המראות שהרשימו אותי ביותר בטיול. השימוש בכל אפשרויות הטכנולוגיה, בשביל להעניק לכל ילד קובני חינוך, לא משנה היכן הוא מתגורר, מראה על תפיסה חינוכית שהלוואי שהייתה מתקיימת בישראל.
עם כל הבעיות אין ספק שבקובה, בניגוד למקומות אחרים, ישנם אנשים רבים אשר באמת דואגים לעתיד החברה שלהם ושזהו ניסיון כנה ליצור חברה אחרת, חברה שיוויונית ללא ניצול, גם אם לפעמים המציאות שונה מהחזון.
אסיים בציטוט של חבר במועדון שחמט מסנטיאגו דה קובה, שהזמין אותי למשחק ולשיחה: “אני - כושי שיודע לשחק שחמט ויכול לנהל שיחה על תולדות האומנות - לא מרשה לעצמי להתלונן על המהפכה. אנחנו, הצנועים, לא יכולים להפסיק לאהוב את המהפכה שלנו. הרוצים להיות עבדים של הכסף - הם מדברים רעות על המולדת שלנו”.
מה אאחל לעם הקובני? שהנשיא אובמה הבא על ארה¨ב לטובה (ועל העולם כולו) יבטל את החרם החצוף והמרושע הזה הנמשך כבר יותר מ-40 שנה; שההנהגה הקובנית תשכיל לשחרר קצת את הרסן ולסמוך על העם שגם ללא הגבלות הוא יכול לשמור על השגי המהפכה; ושאחיו הלטינים ימשיכו בבניית הסוציאליזם של המאה ה-21, תוך למידת המודל הקובני ותוך השפעה חיובית הדדית, לאמריקה טובה יותר ולעולם טוב יותר.
“איננו יודעים מי ינצח בבחירות בארה”ב. בכל מקרה, אנו נמשיך ונגן על המהפכה שלנו מול התוקפנות האמריקאית” כך הכריז נשיא קובה, ראול קסטרו, בנאומו לרגל יום השנה ה-55 לתחילת המהפכה. סוכנות הידיעות הקובנית “פרנסה לטינה” פרסמה את עיקר נאומו של קסטרו בעיר סנטיאגו בעצרת שנערכה הבוקר (26.7.2008).
“עדיין חסרים לנו דברים רבים שמהם היינו רוצים ליהנות, אך אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להוציא יותר ממה שיש לנו”, אמר קסטרו בן ה-77 לקהל של כ-10,000 איש שבאו להקשיב לנאומו. הנאום נערך בבסיס מונקדה בעיר סנטיאגו, המקום שממנו התחילו האחים פידל וראול קסטרו ב-1953 את המרד נגד הרודן “הגנרליסימו” פולחנסיו בטיסטה, שהביאה אותם לשלטון שש שנים לאחר מכן.
“נמשיך להתמקד בביטחוננו, בלי כל קשר לתוצאותיהן של הבחירות לנשיאות בארצות הברית”, הדגיש קסטרו, בהתייחסו ליריבתה הגדולה של קובה, העוקבת בדריכות אחרי צעדיו של הנשיא החדש מאז שנכנס רשמית לתפקידו בפברואר השנה. בעומדו תחת פוסטר ענק של אחיו בן ה-82, הכריז ראול קסטרו כי קובה תקיים תמרונים צבאיים בנובמבר, במקביל לבחירות בארה”ב.
“ההכנות להגן על המדינה מתקדמות היטב”, סיכם קסטרו, שעד פברואר כיהן כמפקד העליון של הצבא הקובני, תפקיד שאותו מילא במשך שנים רבות. הוא הבהיר כי במקביל, נמשכת פעילות שדרוג יכולתו הטכנולוגית והצבאית של הצבא הקובני. הוא הוסיף כי חגיגות היובל לסוף המהפכה הקובנית יחלו בעיר סנטיאגו - השנייה בגודלה בקובה - ויפתחו ב-1 בינואר 2009, והוסיף כי הוא מקדיש אותן לאחיו פידל. בהתייחסו למצבו של המשק הקובני, הדגיש קסטרו כי במחצית השנה הזו הגיעו לקובה כמעט מיליון וחצי תיירים, גידול של 14 אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
(פורסם באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית - מק”י)
ביום שישי (25.7) קיים הוועד לידידות ישראל-קובה מסיבת רחוב בתל-אביב-יפו, בשדרות רוטשילד פינת רח’ בצלאל יפה, לרגל יום השנה ה-55 למתקפה על מבצר המונקאדה.
(לחצו על התמונות כדי להגדילן לגודל מלא)
הזמר הלטינו-אמריקאי פרננדו במחרוזת שירים מהפכניים מקובה.
פעילי הוועד מציעים מוחיטו קובני (מתאים במיוחד לקיץ התל-אביבי!).
פעילי הוועד מחלקים כרוז לעוברים ושבים.
אלי גוז’נסקי, מהוועד לידידות ישראל-קובה, מספר לקהל על יום השנה למהפכה.
* * *
לקבוצה בפייסבוק של הוועד לידידות ישראל-קובה כבר הצטרפת?
בשבת הבאה, 26 ביולי, יחול יום המהפכה הקובנית – יום המונקאדה. השנה במיוחד נודעת חשיבות למהפכה שהחלה את דרכה של אמריקה הלטינית לתמורות חברתיות שמאליות מהותיות.
הוועד לידידות ישראל-קובה, המציין מועד זה בכל שנה, החליט לערוך הפעם הפנינג בשדרות רוטשילד בתל-אביב.
ההפנינג יתקיים ביום ו’, 25 ביולי, בין השעות 12.00 – 14.00 בשדרות רוטשילד פינת רחוב בצלאל יפה (בקרבת מקום לסניף המרכזי של בנק הפועלים).
בתוכנית ההפנינג – הופעות של אמנים, שישירו שירים קובניים ודרום-אמריקאיים, מוסיקה לריקודים, ודברי הסבר על קובה ופעילות הוועד לידידות ישראל-קובה.
הציבור מוזמן.
לפרטים: 052-8330046 - אורי, cubasolidarity_il@yahoo.com.
נשיא קובה ראול קסטרו הורה לפתוח בתהליך שבמסגרתו יועברו קרקעות חקלאיות לידי חקלאים פרטיים, קואופרטיבים ותאגידים שיתופיים. הצו הנשיאותי פורסם בסוף השבוע בעיתון המפלגה הקומוניסטית הקובנית “גראנמה”.
בעיתון פורסם צו שני: מורים גמלאים נקראים לשוב להוראה. על פי הצו הזה, הגמלאים יזכו לשכר מלא בתוספת לדמי הגמלה שהם מקבלים עתה. זאת כדי לתגבר את המערכת החינוך. יצויין שמורים בקובה פורשים לגמלאות בגיל 55 ושהעובדים לא משלמים כלל מס הכנסה. כך שגמלאי שיסכים לשוב להוראה יקבל תוספת משמעותית להכנסותיו. הצעדים לא נעשו בהפתעה. בישיבת הפרלמנט שנערכה בתום המושב החורף לפני כעשרה ימים, הודיע הנשיא קסטרו על שני הצעדים. מדובר בשלב נוסף בסדרת הרפורמות שמוביל הנשיא החדש.
סוכנות הידיעות הקובנית “פרנסה לטינה” מסרה היום (שבת, 19.7) עוד, כי ממשלת קובה הורתה לפתוח בתהליך, שבמסגרתו יועברו קרקעות חקלאיות שבבעלות המדינה לידי החקלאים. הרפורמה החדשה, שעיקריה פורסמה ב”גראנמה”, נועדה לצמצם את עלויות המזון הגבוהות ולהביא לתוספת משמעותית ליצור החקלאי הקובני. הנשיא קסטרו אף אמר כי מדובר בעניין הנוגע “לביטחון תזונתי של העם”.
עם זאת, לא מדובר בקניין פרטי של קרקעות המדינה או הפרטתן. חקלאים פרטיים יזכו לחכור קרקע בגודל של 40 דונם לתקופה של עשר שנים. לפי הרפורמה החדשה, גם קואופרטיביים יוכלו לחכור קרקעות לתקופה של 25 שנה. כמו כן, הם יוכלו לחדש את החוזה כשיפוג. עם זאת, לא ניתן יהיה למכור את החוזים לצד שלישי והבעלות הממלכתית תמשך.
נשיא קובה, ראול קסטרו פנה אמש (11.7) אל בני עמו בנאום שנשא בפרלמנט וקרא להם להתכונן לקשיים בעקבות המשבר בכלכלה העולמית ועליית מחירי המזון. על ביקורת הממשל האמריקאי כי הוא מנהיג בארצו “שינויים קוסמטיים” בלבד במדינה אמר: “אף אחד לא שאל אותם, איש לא יאלץ אותנו לוותר על סוציאליזם. אף מדינה לא יכולה להכתיב את רצונה על קובה. נעשה מה שנעשה – בכל מקרה האימפריאליזם יתקוף אותנו”. על כך מוסרת סוכנות הידיעות הקובנית “פרנסה לטינה”.
קסטרו, הנהיג שינויים רבים מאז נבחר לכהונה הרמה במקום אחיו הבכור, פידל בחודש פברואר האחרון. אמש הבהיר לאזרחי מדינתו כי הם עומדים בפני שינוי כללי במציאות הנוכחית, כשקרא להם להיערך לסוג “מעשי” של קומוניזם. “אנו נדרשים למידה גדולה יותר של ריאליזם, לתרומה יותר משמעותית בעבודה ובפריון העבודה”.
בנאום שנשא בפרלמנט הקובני, הבהיר הנשיא כי הדבר יבוא לידי ביטוי בסבסוד מצד הממשלה במטרה לקדם את שוויון הזכויות במדינה, אך הדגיש כי זה ייעשה במקביל להתחשבות גם במשבר הכלכלי העולמי שעלול להביא גם את קובה למצב בו תאלץ “להדק את החגורה”. יחד עם זאת, ובהתאם לדיונים קשים שנערכו בוועדות הפרלמנט בשבועיים האחרונים, יונהג בקובה שכר המתחשב בתרומת העובד לפריון ויועלה גיל היציאה לפנסיה מ-50 ל-55 עבור הנשים ומ-60 ל-65 עבור הגברים. “תוחלת החיים בקובה היא בין הגבוהות בעולם ותושבי קובה בריאים הרבה יותר מתושבי אמריקה הלטינית. אין סיבה שאדם בריא יאלץ לעזוב את עבודתו בגיל מוקדם יותר. כמו כן, הילודה בקובה הירידה מתמדת בשנים האחרונות”. עוד הודיע קסטרו כי השינוי בגיל הפרישה יעשה בהדרגה עד לשנת 2012.
“משמעות הסוציאליזם היא צדק חברתי ושוויון, אבל שוויון בזכויות ובהזדמנויות ולא שוויוניזם”, הדגיש קסטרו והוסיף “עלינו להכיר בכך שכל העלאה במשכורת שמאושרת וכל סבסוד של המדינה צמודים למציאות הכלכלית”. לדבריו “כולנו רוצים שעניין המשכורות יתקדם מהר יותר, אולם עלינו לנהוג בהיגיון. ייתכן שהמצב יהפוך אף גרוע יותר. נמשיך לעשות מה שבהישג ידינו כדי שלמצב תהיה ההשפעה הפחותה ביותר, אך השפעה מסוימת היא בלתי נמנעת בהתחשב בעליית מחירי מוצרים מסוימים”. עוד הודיע קסטרו כי יחולקו אדמות שבידי המדינה לתאגידים שבידי העובדים, לקואופרטיבים חקלאיים ולחקלאים העצמאיים “על פי קריטריון ברור – מי שיתרום להרחבת סל המוצרים המגיעים לשוק, יקבל אדמה”.
קסטרו התייחס בדבריו גם לביקורת הקשה של ממשל בוש לפיה השינויים שביצע הנישא הקובני מאז עלה לשלטון הם חסרי משמעות. “כמה גורמים רשמים בארצות הברית, המתמודדים עם אמות המידה שאומצו לאחרונה בארצנו, טוענים כי הן ‘לא יעילות’ ו’קוסמטיות’, למרות שאף אחד לא מעוניין לשמוע את דעתם. חזרתי שוב ושוב על עמדתי כי שום החלטה, אפילו לא הקטנה ביותר, תבוצע כתוצאה מלחץ או סחיטה”, הבהיר. בין השינויים שהנהיג ראול קסטרו מאז כניסתו לתפקיד מכירת מחשבים לשימוש ביתי (עד לתחילת השנה, רק מוסדות ציבור ומוסדות חינוך רכשו מחשבים). בנוסף, הודיע שאלפי אזרחים יוכלו לרשום על שמם את הבתים שהם משכירים מהמדינה. בדרך זו עובדי ציבור יוכלו לשמור על בתיהם גם אחרי פרישתם מהתפקיד ואף להורישו לילדיהם.
קודם לכן הורה קסטרו לבטל את האיסור שמנע מתושבים מקומיים ללון בבתי מלון יוקרתיים המיועדים לתיירים זרים. בנוסף, הורתה הממשלה על ביטול האיסור שמנע מאזרחי קובה לרכוש טלפונים ניידים.
נשיא קובה לשעבר פידל קסטרו תקף את האיחוד האירופי על רקע החלטתו להסיר את חרם והסנקציות על ארצו, בתנאי שזו תשפר את מצב זכויות האדם בשטחה. קסטרו פרסם מכתב חדש באתר האינטרנט “קובה-דבטה” (פולמוס קובני) ובו ציין כי 27 מדינות האיחוד מפגינות “צביעות גדולה”. על כך מדווחת סוכנות הידיעות הקובנית “פרנסה לטינה”.
קסטרו הוסיף במכתבו כי האיחוד האירופי מבקר את ארצו על מצב זכויות האדם בקובה, בעוד שמדינות אירופה נוהגות בברוטליות במהגרים בלתי חוקיים – בייחוד כלפי מאות אלפי המהגרים מאמריקה הלטינית. עוד כתב קסטרו במכתבו “בגילי ובמצב הבריאות שלי – אינני יודע כמה זמן נותר לחיות. יחד עם זאת, אני רוצה להביע את עמדותיי עד לרגע האחרון”.
מנהיגי מדינות האיחוד האירופי המכונסים בבריסל החליטו לבטל הלילה (יום ו’, 20.6) את הסנקציות נגד קובה - כך הודיעה נציבת יחסי החוץ של האיחוד האירופי, בניטה פררו-ולדנר. על כך מוסרת סוכנות הידיעות הקובנית “פרנסה לטינה”.
לדבריה, “מנהיגי האיחוד חשים כי עליהם לשתף פעולה עם השינויים שמבצע ראול קסטרו, מאז החל להנהיג את קובה”. יצויין שראשי הממשלות הימניות של צ’כיה ושבדיה התנגדו לביטול הסנקציות שהוטלו ב-2003 בעקבות צעדים שננקטו באי נגד גורמי אופוזיציה וכללו את הקפאת הפגישות עם נציגים רמי דרג של קובה. ואולם, שלא כמו האמברגו שהטילה ארצות-הברית על קובה ב-1962, הסנקציות לא מונעות ממדינות האיחוד האירופי לקיים קשרי מסחר ולהשקיע בקובה. יתר-על-כן, יש חוגים בארה”ב, בייחוד במפלגה הרפובליקאית הדורשים להחמיר את הסגר והחרם על קובה הנמשך מזה ארבעה עשורים. דובריה הרשמיים של הממשל האמריקאי תקפו את החלטת האיחוד ואף ציינו שארה”ב “איננה שותפה” לשינוי במדיניות.
לפני שלוש שנים הושעו הסנקציות, אך ביטולן באופן מוחלט יאותת שאיחוד האירופי מעודד מהרפורמות שקידם נשיא קובה החדש, ראול קסטרו, שמונה לתפקיד באופן רשמי ב-24 בפברואר, בעקבות פרישתו מהשלטון של אחיו פידל.
ynet, 15.6.2008
בעיר רוסאריו שבארגנטינה נחנך אתמול (שבת) פסל בדמותו של בן העיר, המהפכן המרקסיסט ארנסטו “צ’ה” גווארה. אלפי בני אדם הגיעו לטקס הסרת הלוט מעל פסל הברונזה, המתנשא לגובה של ארבעה מטרים.
בטקס, שנערך לכבוד מה שהיה יכול להיות יום הולדתו ה-80 של גווארה, השתתפה גם אליידה גווארה, בתו של המהפכן המנוח, שקיבלה בשמו אות של כבוד שהעניקה לו האוניברסיטה המקומית.
שגריר קובה בארגנטינה, אראמיס פוונטה, הגיע אף הוא לחלוק כבוד לצ’ה ואיחל לו יום הולדת שמח. מעיריית רוסאריו נמסר כי הפסל עשוי מ-75 אלף מפתחות ברונזה, שנתרמו על ידי אזרחים מרחבי ארגנטינה.
צ’ה גווארה הוצא להורג על ידי שלטונות בוליביה באוקטובר 1967, לאחר שהגיע למדינה על מנת לארגן בה מהפכה דומה לזו שהתרחשה בקובה.
גווארה נחשב גיבור לאומי בקובה וסמל ללוחמים נגד משטרים קפיטליסטיים רודניים באשר הם שם. דיוקנו, בזקן ובכומתה, הפך איקון גרפי מוכר בעולם המערבי, לעתים במנותק ממורשתו הפוליטית.
7.6.2008, ynet
ממשלת קובה התירה קיום ניתוחים לשינוי מין בתחומיה, ואף הגדילה לעשות והודיעה כי תממן את הניתוחים לאזרחים הזכאים לכך. הצעד המשמח הוא חלק משורת צעדים אותם נוקט הנשיא ראול קסטרו, מאז ירש את מקומו של אחיו הבכור, פידל, בחודש פברואר האחרון. בתו של ראול, מאריאלה, עומדת בראש המרכז הקובני לחינוך מיני, שנחשב לגדול תומכיה של התקנה החדשה.בכיר במרכז מסר כי על ההחלטה המתירה את ביצוע הניתוחים חתם שר הבריאות, חוסה רמון בלגר. הבכיר סירב למסור את שמו מכיוון שהודעה ממשלתית רשמית בדבר התקנה החדשה טרם נמסרה, וצפויה להתפרסם באתרי האינטרנט הרשמיים של קובה מאוחר יותר היום.
ההליך הניתוחי יוצע לאזרחי קובה בחינם, כחלק ממערכת שירותי הבריאות במדינה. בעבר, מסר המרכז לחינוך מיני כי 28 טרנסקסואלים קובנים ביקשו לעבור את הניתוח, וכי רופאים קובנים עברו השתלמות בתחום בידי רופאים מומחים מבלגיה.
הבכיר הסביר כי מרפאה מיוחדת לרפואת טרנסקסואלים תוקם על-מנת לבצע את ההליך, אך הוא לא ידע למסור מהו תאריך הקמתה. הניתוח לשינוי מין הראשון בקובה התבצע בהצלחה כבר בשנת 1988, אך ניתוחים עתידיים בוטלו מאז לאחר שהעלו ביקורת ציבורית עזה.
בפתחו של חודש הגאווה העולמי מובילה בתו של הנשיא, המשמשת מנהלת המרכז לחינוך מיני, רפורמה במדיניות משרד הבריאות
7.6.2008, NRG-מעריב
מאז עלה לשלטון הנהיג נשיא קובה ראול קסטרו שורה של רפורמות במדינה, מהיתר לשימוש בטלפונים סלולריים ומחשבים ניידים ועד למתן אפשרות לאזרחים לשהות במלונות המיועדים לתייריים. אבל אתמול (ו’), בפתחו של חודש הגאווה העולמי, דחפה בתו של הנשיא, מריאלה קסטרו, לכך שמעתה מותר לרופאים במדינה לבצע ניתוחים לשינוי מין.
קסטרו משמשת מנהלת המרכז הלאומי לחינוך מיני. לדבריה, לפחות 28 בני אדם מתוך 11 מיליון אזרחי קובה מעוניינים לבצע את הניתוח. מומחית במרכז הלאומי לחינוך מיני אמרה כי משרד הבריאות בהוואנה אישר השבוע לבצע את הניתוחים, שיבצעו רשויות הבריאות הקובנים חינם אין כסף.
הניתוח הראשון לשינוי מין נערך בקובה בשנת 1988, אך בעקבות התנגדות נרחבת לעניין, משרד הבריאות ביטל את הניתוחים. לדבריה של קסטרו, הרופאים הקובנים התאמנו לאחרונה עם עמיתיהם הבלגים על מנת לבצע את הניתוחים.
למרות שהנשיא הטרי ראול קסטרו נקט בשורה של צעדים על מנת להצעיד את הכלכלה קדימה ולהפוך אות קובה למודרנית יותר, מעטים האזרחים שיכולים להרשות לעצמם לרכוש את כל אותם מוצרים שקודם לכן נאסרו עליהם.
מולתקא-מפגש מזמינה אתכם ל:
סדרת הרצאות על אמריקה הלטינית
אמריקה הלטינית עברה בשנים האחרונות מהפכים שלטוניים וחברתיים רבים. מהפכים אלה אשר הביאו אל השלטון מנהיגים מהתנועות החברתיות המציגים אלטרנטיבה למדיניות הניאו-ליברלית ששלטה שם בשנות ה-80 וה-90.
ד”ר אפרים דוידי, היסטוריון חברתי המתמחה בתולדות אמריקה הלטינית, המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית ירצה על המתרחש כיום ביבשת הרחוקה והתמורות המתחוללות בה, תוך שימת דגש על מספר מדינות והשוני ביניהן. במרכז המפגשים תעמוד השאלה: מה אנו יכולים ללמוד בישראל מהשינויים המתחוללים באמריקה הלטינית?
אמריקה הלטינית אדומה?
יום ב’, 23.6 ונצואלה ובוליביה, צ’אבס ומוראלס, האם יצליחו הרפורמות החברתיות?
יום ב’, 30.6 לאחר פרישת פידל קסטרו - המהפכה הקובנית על פרשת דרכים.
יום ב’,7.7 ממשלת ארגנטינה בין המשכיות לשינוי.
כל ההרצאות מתחילות בשעה 19:00
מולתקא-מפגש, רח’ שלמה המלך 7 (מקלט), באר-שבע.
אלו פוסטים מארכיון הנושא ’כללי‘.
